סיפורי "כמעט חטיפה": סלמה עוזרי

בנובמבר 2018 פורסמה בעיתון ידיעות אחרונות כתבה של העיתונאית אתי אברמוב, שבה מופיעות שש נשים המספרות כי ילדיהן נחטפו מהן במחנות עולי תימן כאן בארץ. שש הנשים הללו החליטו להגיש תביעה כנגד מדינת ישראל בגין חטיפת ילדיהן. בין הנשים, שהתראיינו לכתבה, הופיעה אישה בשם סלמה (שולמית) עוזרי. סלמה עוזרי טענה כי המדינה חטפה לה 2 ילדים, כשהייתה עולה חדשה במחנה העולים ובמעברה כאן בארץ.

בעדות מצולמת ומוקלטת, שנעשתה כנראה ביוזמת ילדיה ומוצגת באתר של עמותת עמר"ם, מספרת סלמה כי שלושה שבועות לאחר שעלתה לארץ והתגוררה במחנה עין-שמר נולד לה תינוק שנקרא: בן-עמי עוזרי. היא מספרת כי היא ילדה את התינוק במחנה עין-שמר עצמו ומיד לאחר הלידה "השתלטה" עליו אחות כלשהי, שעבדה אז במחנה וחטפה את התינוק מידיה של אמו סלמה עוזרי. סלמה עצמה הועברה מיד לאחר הלידה מעין-שמר לבית היולדות ברנדיס בחדרה לבדיקות ופרוצדורות רפואיות ואילו התינוק בן-עמי נחטף, לפי גירסתה, למקום כלשהו והיא נאלצה להיאבק מול הממסד כדי שיחזירו לה את תינוקה, שהוחזק בכוח בידי הממסד, שלא הסכים להחזיר לה את תינוקה ולא האמין לה שזהו התינוק שלה. סלמה אף טוענת שהתקיים משפט בבית-משפט בחדרה אותו יזמה היא בעצמה, ככל הנראה, כדי לקבל בחזרה את תינוקה. סלמה אף טוענת בעדות המצולמת כי היא ובעלה ביקשו מהצוות הרפואי לעשות ברית מילה לתינוק שנולד להם אולם סרבו לבקשתם בכל מיני טיעונים ותירוצים.

לאחר שהקשבתי לעדות זו שוב ושוב ולאחר שקראתי את תיק החקירה של התינוק אברהם עוזרי (תלונה שהגישו סלמה ובנימין עוזרי לוועדת כהן-קדמי), הבנתי כי סלמה עוזרי מדברת בעדות המצולמת שלה על 2 תינוקות שונים והעדות שלה נשמעת כערבוב אחד גדול של אירועים, זמנים וילדים. וכמו כן, יש בלבול רב בזמנים. והיא מספרת את כל האירועים באופן חווייתי לחלוטין. נראה כי בעדות עצמה קיימות "קפיצות" או "דילוגים" רבים מתיאור קורותיו של התינוק בן-עמי, שנולד בעין-שמר בנובמבר 1949, לתיאור קורותיו של התינוק אברהם, שנולד בבית היולדות ברנדיס בחדרה בנובמבר 1950 ונולד, ככל הנראה, חולה. לכן, הצוות הרפואי בבית היולדות לא אפשר לסלמה ובעלה לערוך לו ברית מילה.

המשכתי ובדקתי את הסיפור הזה וניסיתי להבין מה באמת התרחש עם בן-עמי, תינוקה של סלמה עוזרי. סלמה עוזרי ובעלה, בנימין, עלו לארץ ב-9.11.1949 עם בתם הפעוטה בת השנתיים, רומיה. סלמה ובעלה היו בני 22 בעלותם ארצה והם נשלחו להתגורר במחנה עין-שמר א'. שלושה שבועות לאחר עלייתם לארץ, ב-26.11.1949 נולד בנם השני, בן-עמי. הלידה עצמה התרחשה במחנה עין-שמר ולאחר מכן הועברה סלמה לבית היולדות ברנדיס בחדרה לבדיקות ואשפוז. ייתכן כי גם התינוק בן-עמי הועבר לכמה ימים לבית היולדות ברנדיס לבדיקות והשגחה. כאשר ניסיתי לברר מה קרה עם התינוק בן-עמי, בשבועות שלאחר לידתו, מצאתי מסמכי אשפוז של תינוק בן חודש וחצי בשם בן-עמי בן בנימין ישראל עוזרי בבית החולים תל השומר שנשלח מ"מחנה עין שמר א' מבית התינוקות" ואושפז בתל השומר במחלקת הילדים ב- 11.1.1950. מכיוון שגיליון המחלה מצונזר (מושחר), אינני יכולה לדעת מהי הבעיה הרפואית או המחלה ממנה סבל בן-עמי עוזרי אולם אני יכולה לומר שהוא אושפז למשך תקופה ארוכה של 83 יום והשתחרר מבית החולים ב-4.4.1950 ונשלח בחזרה "הביתה" למחנה עין-שמר א'.

כמו כן, מצאתי מסמכים המעידים על אשפוז נוסף של התינוק בן-עמי עוזרי בבית החולים רמב"ם בחיפה ב-13.4.1950 במחלקת הילדים. התינוק בן-עמי נרשם בשם ברור, הכולל את מספר תעודת העולה של הוריו ליד שמו בספר קבלת החולים. הצלחתי לאתר גם את גיליון המחלה שלו אולם גם כאן לא ניתן לראות את פירוט גיליון המחלה מפאת הצנזורה. התינוק בן-עמי שוחרר מבית החולים רמב"ם ב-2.5.1950 וחזר למחנה עין-שמר. סך כל ימי אשפוזו של בן-עמי בשני בתי החולים הוא כמעט כארבעה חודשים שלמים. בחודש אוגוסט 1950 עברה משפחת עוזרי ממחנה עין-שמר הישר למעברת אבן-יהודה שבשרון.

בשנת 1996 הגישו סלמה ובעלה, בנימין עוזרי, תלונה לוועדת כהן-קדמי על היעלמות התינוק אברהם, שנולד להם בבית היולדות ברנדיס בחדרה בנובמבר 1950. בנימין עוזרי, בעלה של סלמה, הוא זה שהעיד בעצמו מול שופטי ועדת החקירה כהן-קדמי ואילו היא לא הופיעה למתן העדות בפני ועדת החקירה. אולם, אני מניחה כי היא הייתה שותפה למילוי טופס העדות, שהוגש לוועדת החקירה ונראה כי חוקרי הוועדה תשאלו אותה או את ילדיה טלפונית בנוגע לפרטים אודות אברהם, התינוק שנעלם. אני מסיקה מסקנה זו כי בתיק החקירה של אברהם בן סלמה ובנימין עוזרי מופיעים משפטים, שייתכן כי נאמרו על-ידי סלמה עצמה או על-ידי ילדיה שציטטו את דבריה של אמם, שסיפרה על האירועים שהתרחשו במחנה עין-שמר בנוגע לתינוק שהיא טוענת שנלקח ממנה. להלן הפרטים המובאים בשמה של סלמה ומופיעים בתיק החקירה של אברהם עוזרי בעמוד 9:

"נולד בשלג הגדול. (סלמה) הלכה לשאול עליו 6 חודשים ואז אמרו לה שמת מזמן".

נראה כי המשפט המצוטט לעיל מתייחס לתינוק בן-עמי, שנולד בנובמבר 1949 ואושפז בבית החולים תל השומר ב-11.1.1950 במהלך החורף הקר ביותר ששרר אז בארץ. בחורף קשה זה, בתחילת חודש פברואר, ירד שלג כבד ברחבי הארץ והתרחש האסון במחנה עין-שמר במהלכו קרס גג חדר האוכל, שבמחנה וקבר תחתיו שלושה עולים חדשים, שנהרגו. נראה כי משפט זה אינו מתייחס לנשוא התלונה, התינוק אברהם עוזרי, כי התינוק אברהם נולד בנובמבר 1950, כמה חודשים לאחר אותו חורף קשה ומושלג. וכאמור, התינוק בן-עמי, שהיה מאושפז ברציפות למשך כמעט ארבעה חודשים ו"אמרו לה (לסלמה) שהוא מת מזמן", חזר מאשפוזו בבית החולים רמב"ם בחיפה ישירות למחנה עין-שמר בתחילת חודש מאי 1950 והוא לא בחזקת "ילד שנעלם" או ילד "שהוחזק בכוח על-ידי הממסד" כנגד רצון הוריו.

כפי שהסברתי לעיל, בעלה של סלמה, בנימין עוזרי, הוא זה שהעיד בשם משפחת עוזרי בפני ועדת כהן-קדמי בנוגע לתינוק אברהם, שנולד בבית היולדות ברנדיס בחדרה בנובמבר 1950 ונעלם. בנימין עוזרי סיפר בעדותו בפני ועדת החקירה כי הוא ואשתו סלמה ו-2 ילדיהם (רומיה ובן-עמי) עברו מעין-שמר למעברת אבן-יהודה באוגוסט 1950. הוא ציין כי אשתו הייתה בהיריון ו"כבר היו לו שני ילדים"… (עמוד 68 בפרוטוקול העדות שלו). בנימין עוזרי אף הזכיר בעדות עצמה את הבן הגדול שלהם, בן-עמי, שנולד להם בנובמבר 1949, כשלושה שבועות לאחר הגעתם לארץ, אולם הוא כלל לא טען שהתינוק בן-עמי נחטף מיד עם לידתו ואשתו, סלמה, נאלצה להיאבק כדי להחזיר את התינוק לחיקה. בנימין עוזרי רק הזכיר כי "כבר היו לו שני ילדים", כאשר עבר לגור במעברת אבן-יהודה ואף סיפר כי בן-עמי נולד במחנה עין-שמר ונפטר בגיל  43…  (בשנת 1993). לאור כל הפרטים שמצאתי ודברים שאמר בנימין עוזרי בעדות שלו בפני ועדת כהן-קדמי, אני סבורה כי התינוק בן-עמי עבר עם הוריו להתגורר במעברת אבן-יהודה ולא היה בחזקת ילד שנחטף או הוחזק על-ידי הממסד כנגד רצונם של הוריו. בכלל, נראה כי הגירסה על חטיפתו של התינוק בן-עמי החלה מבלבול כלשהו, שנוצר אצל סלמה עוזרי כבר בשנות ה-90 ו"צבר תאוצה" משנת 2015 והלאה (בשנה זו פורסמה כתבה באתר mako בו מספרת סלמה עוזרי על חטיפת בנה בן-עמי עוזרי מעין-שמר).

למרות מאמצי חקירה משמעותיים, ועדת החקירה כהן-קדמי לא הצליחה לגלות מה עלה בגורלו של התינוק אברהם עוזרי, מכיוון שרוב הרישומים הארכיוניים של בית היולדות ברנדיס מהשנים ההן לא נשמרו כראוי ואף הושמדו בטעות. התינוק אברהם עוזרי הוא אחד מעשרות תינוקות וילדים, שגורלם לא נודע עד עצם היום הזה והם מוגדרים כילדים "עלומים". אולם, יש לציין כי חוקרי ועדות החקירה סבורים כי רוב הילדים העלומים הם ילדים שנפטרו ולא ילדים שנמסרו לאימוץ.

סלמה עוזרי מספרת בעדות המצולמת שלה, שהיא נאלצה להיאבק ב"ממסד" על-מנת שיחזירו לה את התינוק שלה בן-עמי, שנחטף ממנה מיד עם לידתו. כפי שהצגתי כאן לעיל, התינוק בן-עמי שהה בבית התינוקות שבמחנה עין-שמר מיד לאחר לידתו ורק בהיותו בן כחודש וחצי הועבר לבית החולים תל השומר לאשפוז שארך כ-83 יום והוחזר לאחר מכן לעין-שמר. לאחר כ-9 ימים מיום חזרתו לעין-שמר, אושפז בשנית, הפעם בבית החולים רמב"ם בחיפה למשך כ-20 יום וכשהבריא חזר לעין-שמר. אין לי ספק שהתינוק בן-עמי עבר באוגוסט 1950 עם הוריו ואחותו ממחנה עין-שמר להתגורר במעברת אבן-יהודה ולא נחטף או נלקח בזדון. כמו כן, אני משערת שהסיטואציה אותה מתארת סלמה עוזרי בעדות המצולמת שלה על המשפט שהתקיים בבית המשפט בחדרה בה היא נאבקה על החזרתו של התינוק בן-עמי היא הצהרה בפני שופט שנעשתה במסגרת רישום מאוחר של לידתו של התינוק בן-עמי.

בימים ההם, הורים רבים הגיעו אל לשכות הבריאות המחוזיות והנפתיות כדי להנפיק תעודת-לידה לתינוקות שנולדו להם. לתעודת הלידה הייתה חשיבות רבה שכן באמצעותה ניתן היה לקבל תלושי-מזון לרך הנולד וכך להבטיח כי יוכלו לקנות עבורו מזון לפי צרכו. פעמים רבות, נדרשו הורי התינוקות הנולדים להביא אסמכתא כלשהי לכך שנולד להם תינוק. אסמכתא מבית-חולים או בית-יולדות בו נולד התינוק. אולם, בן-עמי עוזרי נולד במחנה עין-שמר ולא במוסד רפואי כלשהו. לכן, ייתכן כי עובדת לידתו לא נרשמה כלל. במקרים רבים, נדרשו הורי התינוקות הנולדים להגיע לבית-משפט ולהצהיר בפני שופט כי התינוק ששמו…. נולד להם בתאריך מסוים ובמוסד רפואי מסוים (או בבית) ולחתום על הצהרה כתובה ומודפסת, שהם מתחייבים כי ההצהרה שלהם היא אמת לאמיתה. כך נערכה, ככל הנראה, הצהרה בבית המשפט בחדרה על לידתו של התינוק בן-עמי עוזרי להוריו, סלמה ובנימין ישראל עוזרי, שנערכה ככל הנראה במהלך אוקטובר 1950. לאחר ההצהרה בבית המשפט וקבלת תעודת הלידה מלשכת הבריאות, רשמו סלמה ובנימין עוזרי את התינוק בן-עמי בתחנת מרשם התושבים באבן-יהודה וקיבלו תלושי-מזון עבורו. כמעט חודש לאחר מכן, בסביבות 21.11.1950, נולד בבית היולדות ברנדיס בחדרה התינוק אברהם, שבגינו הגישו תלונה לוועדת כהן-קדמי וגורלו לא נודע.

כסיכום, ניתן לומר שהטענה על חטיפתו או ניסיון חטיפתו של התינוק בן-עמי עוזרי איננה נשמעת הגיונית. כל המסמכים שאיתרתי בארכיון המדינה מעידים על אשפוז ארוך טווח של תינוק זה כאשר הוא "חזר הביתה" למחנה עין-שמר בין תקופת אשפוז ראשונה לתקופת אשפוז שניה. כמו כן, בן-עמי היה מאושפז בזהות ברורה ומדויקת המעידה על השתייכותו להוריו, סלמה ובנימין ישראל עוזרי. בנימין עוזרי, אביו של התינוק בן-עמי, אף סיפר בוועדת החקירה כהן-קדמי כי הוא ואשתו עברו להתגורר במעברת אבן-יהודה עם 2 ילדיהם (רומיה- הילדה שעלתה עמם מתימן לארץ ובן-עמי- שנולד בעין-שמר כשלושה שבועות לאחר עלייתם לארץ). הילד השלישי אברהם ש"נעלם", נולד לאחר מכן. נראה כי מפאת מרחק השנים והגיל נוצר בלבול בזמנים, באירועים ובילדים. אין לי ספק שהתינוק בן-עמי עוזרי טופל במסירות רבה בבתי החולים בהם היה מאושפז וכלל לא היה כאן ניסיון חטיפה או חטיפה והחזקתו הרחק מהוריו כנגד רצונם ומאבק שלהם ל"החזרתו" לחיקם.


הערות:

על-פי הרישום המופיע בתעודת העולה של המשפחה, סלמה ובנימין עוזרי עברו לגור במעברת אבן-יהודה בסוף אוגוסט 1950. בנובמבר 1950, נולד להם התינוק אברהם בבית היולדות ברנדיס בחדרה.

באשר לטענתה של סלמה עוזרי כי הם חיפשו את קברו של התינוק אברהם בבית העלמין בחדרה ולא מצאו מצבה על-שמו, ניתן לומר כי בימים ההם לא נבנו מצבות לתינוקות ולילדים שנפטרו. גם לא לכל המבוגרים שנפטרו. קרובי המשפחה של הנפטר (בכל גיל שהוא) הן אלו שהיו אמורות לדאוג להקמת מצבה לנפטר. אולם, למשפחות רבות לא היה כסף כדי להקים מצבה. לכן, נפטרים רבים, שנקברו בשנים ההן, נקברו ללא מצבות. וחברות קדישא לא הקימו מצבות על קבריהם בשנים מאוחרות יותר.

בנובמבר 1951 נולד לסלמה ובנימין עוזרי תינוק נוסף בבית היולדות ברנדיס בחדרה. גם לתינוק זה הם קראו בשם "אברהם".

בן-עמי עוזרי אושפז בזהות מלאה ומדויקת גם בבית החולים תל השומר וגם בבית החולים רמב"ם בחיפה. ברמב"ם הוא אושפז ונרשם ליד שמו מספר תעודת העולה של הוריו. כך שהטענה שניסו לחטוף את התינוק בן-עמי ו/או לטעון שהוא אינו שייך לסלמה ובנימין עוזרי איננה נכונה.

חוקרי ועדת כהן-קדמי הסיקו כי המשפט שכתוב בתעודת העולה של סלמה ובנימין עוזרי ליד שמו של התינוק אברהם שנפטר הוא: "אברהם חודש אחת" (לא "אברהם חדש לתת", כפי שנטען בדף העדות של עמותת עמר"ם, כדי ליצור רושם כאילו התינוק אברהם עוזרי יועד מלכתחילה להימסר לאימוץ…).

טופס מרשם התושבים, המופיע בתיק החקירה של התינוק אברהם עוזרי בעמוד מספר 18, הוא בעצם רישום של התינוק בן-עמי עוזרי בתחנת מרשם תושבים באבן-יהודה מיד לאחר שהנפיקו לו תעודת-לידה בלשכת הבריאות בחדרה (לאחר "המשפט" שנערך בבית-משפט בחדרה באוקטובר 1950).

משפחת עוזרי רשאית לפנות לארכיון המדינה ולבקש שיחשפו בפניה את גיליונות המחלה של בן-עמי עוזרי מתקופת אשפוזו בבית החולים תל השומר ובבית החולים רמב"ם בחיפה כדי שתוכל לקבל מידע באשר לסיבת אשפוזו, שארך כמעט ארבע חודשים שלמים.


מצורפים הקישורים והמסמכים הבאים:

דף עדות של סלמה ובנימין עוזרי באתר של עמותת עמר"ם:

https://www.edut-amram.org/testimonies/salama-uzeri/

עמוד פייסבוק בנושא פרשת ילדי תימן בו מופיע פוסט שכתבה מעיין נהרי-פסמניק על סיפורה של סלמה עוזרי (פורסם ב-18 לאוגוסט 2015 על-ידי שלומי חתוכה):

https://www.facebook.com/YemeniteChildrenAffair/
https://www.facebook.com/YemeniteChildrenAffair/

כתבתה של אתי אברמוב בידיעות אחרונות במוסף 7 ימים בנושא שש המשפחות שמגישות תביעה כנגד המדינה (בכתבה מופיעים דברים שאמרה סלמה עוזרי):

https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5410576,00.html

כתבתה של אביבית מיסניקוב באתר mako בה מופיעים דברים שאמרה סלמה עוזרי:

https://www.mako.co.il/news-israel/local-q2_2016/Article-ee6539620992551004.htm

פורסם בקטגוריה ילדי תימן, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *